ישראל צריכה לגבש מדיניות מטאוורס ו-XR כבר כעת!

המטאוורס מביא עימו הזדמנויות עצומות וגם סיכונים שההיקף המלא שלהם עדיין לא ברור. אך כבר כעת אפשר לזהות סוגיות בעייתיות ואף רצוי לגבש מדיניות, אסטרטגיה ואף תוכנית מגירה לעתיד. בעיקר בתחומים כמו: תחרות ומניעת מונופולים בתחום, אבטחת מידע (סייבר), הגנה על מידע משתמשים, איסוף מידע ע”י חברות, אחריות תאגידית, פיננסים וטרנזקציות, השקעות בתחום, יישום רפואי תוך שמירה על סודיות רפואית, יישום ומניעת ריגול בסקטור הביטחוני, נגישות לבעלי מוגבלויות וגיוון אנושי. המושג “מטאוורס” הוא אמורפי ומשמש כעת בעיקר כמילת באז ע”י רבים, אך בתעשייה עצמה הכוונה היא בעיקר למשקפי XR (מושג גג ל-VR\AR), כאשר משקפי VR מאפשרים “להיכנס” ליקום וירטואלי שמחליף לגמרי את המציאות, ואילו משקפי AR מאפשרים “להעשיר” את המציאות בשכבות של מידע דיגיטלי ואובייקטים וירטואליים ע”ג העולם האמיתי.

איך ניתן לגבש מדיניות שכזו?

ההשלכות הפוטנציאליות של שימושים בטכנולוגיות מציאות מדומה – VR, ומציאות רבודה – AR (שכאמור, יחד  כמושג גג מכונים: XR – מציאות מורחבת) על תחומים אחרים, הן רבות. כמו למשל בסביבת העבודה, הרפואה, והביטחון, ובדרך למהפכת המחשוב הבאה (לאחר המחשב האישי, והסמארטפון) שמכונה גם “מחשוב מרחבי“. כל אלו מעלות שאלות רבות כמו האם יידרשו דרכי טיפול ספציפיות בתחום? לאחרונה, האיחוד האירופי גיבש “קואליציית מטאוורס” שעובדת על תוכנית להיערכות וטיפול במהפכה המתגבשת. יחד עם זאת, חשוב להבהיר: גם להם אין כוונה מיידית להציע אמצעי חקיקה בעיקר כדי לא לעכב התפתחות של טכנולוגיה חדשה זו. למרות שטבעי לחשוש מטכנולוגיות חדשות (בעבר חששו גם מהטלוויזיה, המחשב, האינטרנט וכו’), אסור לבלום את התחרות שמובילה לחדשנות והתפתחות טכנולוגית!

סביבות המציאות המדומה והרבודה מציבות אתגרים חדשים, במיוחד עבור הרגולטורים וההגבלים העסקיים. אירופה רוצה לגבש מתווה מטאוורס מאוזן כדי לאפשר ליבשת להפיק תועלת מלאה מההזדמנויות שנפתחו בעידן המטאוורס. כפי שהפרלמנט גם החל לשקול את ההשלכות של עתיד שכזה, למשל בדיונים על טיוטת חוק הבינה המלאכותית ועל הדו”ח שלו לשנת 2021 על מדיניות התחרות. כמו בסוגיית מירוץ החימוש ל-AI (היכן ישראל בתמונה?), שגם בסוגייה זו המערב מגבש מדיניות ורגולציה כדי למנוע שימושים לרעה, אך סין לדוגמא שועטת אל עבר המטרה כמעט בלי שום רגולציה, חסמים, או סטנדרטים אתיים מערביים. אך המערב צריך לאזן בין מניעת שימושים לא אתיים בטכנולוגיות אלו לבין החשש שבלפגר אחרי סין בתחומים חשובים אלו.

והיכן ישראל בתמונה?

ישראל כבר בדרכה להפוך מ”אומת הסטארט-אפ” והסייבר גם לאומת המטאוורס (ארחיב על כך בהמשך המאמר), אך כבר כעת חשוב להסתכל, לקחת השראה, ואף ללמוד מהמדיניות המתגבשת של האיחוד האירופי כדי שגם ישראל תהיה ערוכה לעתיד שכזה.  ולכן, חשוב לערב אנשים, חלוצים בתעשייה וגורמי מקצוע עם הבנה עמוקה בתחום (ע”מ למנוע ביורוקרטיה מיותרת) כבר כעת כדי להיערך לעתיד לבוא. חשוב שגורמי המקצוע יהיו בעלי דעות מגוונות בתחום, ולא רק אנשים שמוטים בעד או נגד המטאוורס.

חברות הביג-טק הגדולות כבר שמו את ישראל על המפה ולזכותן יאמר שהן נחושות לעזור להפוך את ישראל לחלוצה עולמית גם בתחום חשוב זה. האמת היא שרוב התאגידים כבר עורכים עוד ועוד כנסי “מטאוורס & XR” בישראל, ואיני יכול כבר לספור את כמות הכנסים שאליהם הוזמנתי ונכחתי. בעיקר Meta (פייסבוק לשעבר), חברת השבבים Nvidia, וגם חברות מתחרות, ארגונים וסטארטאפים קטנים שחלוצים בתחום זה שנים.

להתרשמותי ישראל כבר ערוכה!

כבר בכנס הראשון של מטא בדצמבר 2021, המנכ”לית עדי סופר-תאני סיפרה לי עם ברק בעיניים עד כמה היא באמת מאמינה שישראל יכולה להיות חלוצה בתחום זה, ושזוהי הסיבה שהם החליטו לערוך כנס מפתחי ויוצרי המטאוורס בישראל מיד לאחר הכרזת מארק צוקרברג (מנכ”ל מטא) על שינוי שם החברה והתמקדו בחזון המטאוורס. היא גם ציינה שהיא ממש הופתעה מכמות האנשים שהגיעו, כי גם היא לא חשבה שכבר כעת יש טאלנטים רבים (מפתחים, מעצבים, ויוצרים) שנלהבים וכבר יוצרים חוויות, משחקים, לומדות, ואפליקציות XR. אבל כמו בכנס הראשון, כך גם בכל הכנסים (כמעט כל חודשיים) הכרטיסים לאירוע נחטפים בשעה-שעתיים הראשונות לאחר הפרסום. וכך גם בנוגע לכנסים של ארגונים אחרים בהם נכחתי. זה רק מראה כמה הטאלנטים בתחום זה בישראל כבר בחזית הטכנולוגיה וצמאים לעוד.

לאחרונה, היה לי העונג והזכות לקחת חלק בפגישת עבודה בנוסח “שולחן עגול” שיזמה חברת מטא, עם משקיעים, יזמים, אנשי אקדמיה, נציגי ממשל, וכמה מנהלי קהילות וחלוצי תחום ה-XR בישראל. בין השאר ע”מ לקדם את הנושא בישראל, ולשים את ישראל על המפה בתחומים אלו (בנוסף לסייבר וכו’). זו הייתה פגישה דיי פרודוקטיבית, עם סיעור מוחות טוב, והחברים במטא גם דאגו לרשום את כל הפידבקים שלנו, כך שזה מעולה לראות חברה שגם קשובה לקהילה, למשתמשים, לפידבק מבחוץ, ולוקחת זאת בתהליכי קביעת המדיניות שלה.

כשהתחלנו לדבר על בעיות, וחששות (כולל שלנו) בנוגע למטאוורס, אני אישית אמרתי בפגישה זו את עמדתי (שגם כתבתי עליה רבות בבלוג ובקהילה אותה אני מנהל) והעלתי בעיות ופתרונות אפשריים בסוגיות של פרטיות, איסוף מידע משתמשים, פרצות אבטחה ובעיות סייבר במשקפי XR (לכשהם יהפכו לפופולריים יותר ברמה של הסמארטפון) ויהוו מוקד עליה לרגל גם מצד האקרים (מכל הסוגים, לרובות של מדינות זרות), ועל החשיבות של זה במגזר הציבורי, הבטחוני, והרפואי. אלו נושאים שחשובים לי אישית וקרובים לליבי, כאחד ששירת ביחידות טכנולוגיות וגם עבד בכמה חברות סייבר קטנות וגדולות.

קואליציה \ פרלמנט \ רשות \ שדולה?

עוד מוקדם להתיימר לקבוע איזה מנגנון מתאים בדיוק לישראל, אך זה הזמן להקים קול קורא (ולכן כתבתי את המאמר הזה) לאקו-סיסטם הישראלי: ממשלה, תעשייה, מגזר פרטי, וציבורי). אבל חשוב לעשות זאת בזהירות יתרה וכאמור עם איזונים ובלמים כפי שבוחנים וכבר עושים באיחוד האירופי. כוונה ורצון טוב כבר יש! ולא רק בתעשייה, שמחתי להכיר ולגלות שיש גם גורמים בממשלה המעוניינים לקדם את הנושא, לדוגמא – באותה פגישת העבודה במטא, גם נציג משרד החוץ סיפר לי על מאמצים ומהלכים שהם עושים בתחום ההסברתי כדי לעודד הסברה, תיירות, ויח”צ חיוני לישראל בקרב הצעירים בעולם שכבר פוקדים את ה”מטאוורס” המתגבש. לעומת זאת, הסכומים שמושקעים בנושא הם ע”ס כמה מיליוני שקלים בודדים (2-3). לטעמי, אלו לא סכומים מספיק גבוהים כדי לקדם יוזמות קצת יותר רציניות וציוניות עבור המדינה, לפחות לא בשביל משהו בסדר גודל שימצב את ישראל כאומת המטאוורס, לשם כך דרושים מהלכים דומים למהלכים אשר הובילו אותנו להפוך גם לאומת הסייבר (דוגמא שהועלתה בפגישת העבודה). לדוגמא, איחוד האמירויות וממשלת דובאי הכריזו על “אסטרטגיית מטאוורס” ששמה לה כמטרה להתברג בין 10 כלכלות המטאוורס בעולם, עם צפי של החזר השקעה ע”ס 4 מיליארד דולר לתמ”ג של דובאי בתוך 5 שנים, ויצירת כ-40,000 מקומות עבודה. אך הם מתמקדים יותר בבלוקצ’יין, ולא במטאוורס כ-XR (אין לכרוך בין המטאוורס לבין מושגים כמו בלוקצ’יין, NFT, ביטקוין וקריפטו) כך שגם למקרה של שת”פ עתידי, לישראל יש את חתיכת הפאזל שחסרה להם – טכנולוגיות XR. כמובן שלבלוקצ’יין אולי תהיה היתכנות בתוך כלכלת מטאוורס עתידית, אך כעת זה לא המצב ועיקר הטרנזקציות במאטוורס קורות במטבעות FIAT רגילות (מפתחי VR&AR הביעו חוסר אמון בקריפטו ובלוקצ’יין בסקרים שנעשו), אך אין ספק שבמדיניות שתתגבש בישראל יהיה צורך לכלול גם סוגיות של בלוקצ’יין וקריפטו, כפי שהתייחסו וציינו גם בהצהרה של האיחוד האירופי.

סכנות לילדים במטאוורס!

מכל הדוגמאות שהוזכרו מעלה, יש דברים שצריך ואף חובה להיערך אליהם כבר כעת, לדוגמא מניעת בריונות במטאוורס – ילדים רבים (כולל ישראלים) כבר נמצאים במטאוורס. ובעוד חברות כמו מטא כבר מטמיעות יכולות לבקרה הורים במשקפי ה-VR שלה, הבעיה היא שלהורים רבים אין כלל מושג מה הילדים שלהם עושים במטאוורס (אינטרנט 3.0), שהיא סה”כ המשך ישיר לאינטרנט הרגיל (2.0), שגם שם להורים לא ממש היה מושג מה ילדיהם עושים, אבל כעת להורים גם אין את היכולת להציץ מבעד למסך של הילד ולראות מה הוא עושה. כי כשהילד מרכיב את משקפי ה-VR שלו, אין להורה יכולת לדעת במה הילד שקוע (Immersed). זאת בהנחה שאין להורה מושג לגבי כלי “בקרת הורים” או יכולות לשיתוף מסך מהמשקף לטלויזיה או לסמארטפון של ההורה (הורים רבים כאמור כלל לא מודעים שבאפליקציית ה-Meta Quest ישנה יכולת כזו ). אז בעוד הדיווחים על ביריונות במטאוורס כבר מגיעים לכותרות לפעמים, חשוב להבין שהאחריות היא לא רק בידי החברות, אלא גם ההורים, ולכן חשובה מודעות!

זאת להבדיל מבריונות ברשת האינטרנט, בתוך המטאוורס (ובעיקר ב-VR) החוויה היא מוחשית יותר והמוח מפרש את החוויה כאמיתית (Immersion – השתקעות במציאות הוירטואלית) וכשהאדם או הילד פוגש אדם אחר, התחושה של לעמוד מול אווטאר של אדם אחר היא כמו תחושה של לעמוד מול אדם אמיתי אחר, ובמקרים רבים, לא רק הילדים, אלא גם מבוגרים נפגעים מזה שאדם אחר מקלל או לועג להם בפרצוף תוך כדי חדירה למרחב האישי שלהם (דבר שלא קיים באפליקציות צ’אט במחשב או בסמארטפון) אני אישית נתקלתי בלא מעט תופעות של אנטישמיות במטאוורס (ולכן המעורבות של משרד החוץ בהחלט מבורכת בעיניי), אך כאדם בוגר פחות התרגשתי מהאנטישמיות במטאורוס, אבל לא רוצה לחשוב מה זה יעשה לרגשות של בני נוער וילדים שנוטים להיות רגישים יותר, על כן חובה לחשוב על מדיניות גם בנושאים אלו. בנוסף, במטאוורסים מסויימים, כמו ב-VRChat ישנם עולמות וחדרים שאף הורה לא היה רוצה לגלות שהילד שלו מסתובב שם, החל מאנשים בוגרים שמסתתרים מאחורי אווטרים תמימים למראה, ועד לאנשים בוגרים שעוטים אווטרים חשופים שמזכירים סרטים למבוגרים בלבד. וישנה עוד תופעה שמטרידה את הרשת – כמו גברים שעוטים אווטאר נשי, ואף משקיעים בטכנולוגיות לזיוף קול כדי להשמע כמו נשים ולשטות בגברים ובני נוער אחרים. מפחיד לחשוב מה יקרה כשפדופילים יחלו לעשות שימוש בטכנולוגיות אלו תוך כדי התחזות לנערים ונערות.

ריגול, סייבר, ואיסוף מידע

עוד סוגייה חשובה לא פחות היא נושא הריגול ואיסוף המידע (לאו דווקא כתוצאה מפריצה ע”י האקרים ובעיות סייבר שכאמור יפקדו את המטוורס בעתיד לבוא), אלא הסכנות שיש כבר כעת מצד יצרניות סיניות לדוגמא, כפי שהמודיעין המערבי (וגם הישראלי) הזהיר מהן לא פעם בהקשרים של ציוד (מחשבים וסמארטפונים של חברות סיניות לאחר פרשיות וואווי ולנובו) שאסורים לשימוש בסקטור הממשלתי, הבטחוני (ולרוב גם בסקטור הרפואי). לא מעט דוחות מודיעין יצאו בשנים האחרונות כנגד חברות תוכנה ושירותי רשת מסין, הפופולרית שבהן – טיק-טוק, שמוחזקת ע”י חברת בייטדאנס הסינית, שגם מייצרת את משקפי ה-VR שמתחרים בחברת מטא האמריקאית, ומוכרים בשם “פיקו”. לא בכדי, רבים בתחום ה-XR והמטוורס מודאגים מהפופולריות של משקפי XR סיניים, בעיקר כי משקפי XR מצויידים בין 4 ל-10 מצלמות לסריקת המרחב (עניין טכני המשמש לעקיבת המרחב והתמצאות במרחב), מצלמות וחיישנים לעקיבת עיניים, פה, פנים, וגוף (מידע ביומטרי לכל דבר!), דמיינו מה יקרה כשמידע כזה יאסף לא רק ע”י חברות משקפי XR, אלא ע”י האקרים. אם הזהירו אתכם לשים מסקנטייפ על מצלמת המחשב או הסמארטפון מחשש שהאקרים צופים בכם, דמיינו מה יקרה כשהאקרים יוכלו לראות אתכם, ואת מה שאתם רואים מבעד למשקפיים שלכם. ובניגוד למחשב והסמארטפון, משקפי XR לא יכולים לעבוד אם מכסים את מצלמות העקיבה שלהם (אולי לאפל יהיה פתרון אחר בדמות Lidar שכבר נמצא במכשירי האייפון של החברה).

גם במשקפי XR יש אלגוריתמי בינה מלאכותית (AI) מתקדמים, לימוד מכונה (ML) וראיית מכונה שמשמשים את המשקף ע”מ לנתח לא רק את הסביבה שבה הוא נמצא, אלא גם לנתח ולזהות את האדם שמשתמש במשקפיים אלו. מידע שבימנו אנו יודעים שלא תמיד נשאר רק במכשיר, אלא מועבר בגלוי כמידע “אנליטי” או “טלמטריות” בחזרה לשרתי הענן של החברות הגדולות, או בצורה ערמומית כ”דלת אחורית” במערכת ההפעלה. אז לא מפתיע שרבים בתעשייה חוששים מכך כשמדובר במוצר סיני, הרבה מעבר למה שהם חוששים מכך במקרים של חברות מערביות כמו גוגל, מיקרוסופט, ומטא (פייסבוק) שכבר עובדות על משקפי VR\AR, כי גם פרשת קיימבריג’ אנליטיקה של פייסבוק נראית פתאום כמשהו מינורי וזניח ביחס לפרשיות רוגלות סיניות (בחומרה ובתוכנה) שהתגלו עם השנים. וכאמור, על חברות מערביות יש פיקוח, רגולציות וחוקים מצד ארגוני פרטיות וזכויות אדם, כולל של הממשל האמריקני שמחייב בכירים ומנכ”לים של חברות הטכנולוגיה להגיע לשימועים בפני הקונגרס והסנאט. ע”מ להבין כמה אלגוריתמי בינה מלאכותית של סין מסוכנים והרסניים עבור המשתמשים (ולא רק בני נוער) מומלץ לצפות בסרט הדוקומנטרי TikTok, Boom! שיצא לאחרונה (מודה שגם לי זה דיי חידש) מבחינת מניפולציות על המשתמשים שמזכירות שיטות ‘חתרנות-אידיאולוגית’ ושיטות מימי ברה”מ הקומוניסטית במלחמה הקרה, רק שכעת זה על סטרואידים טכנולוגיים (בזמן שסין חוסמת כל השפעה מערבית, כולל דרישות לצנזר זאת בסרטים, סדרות, וגם ברשתות החברתיות – שכולן חסומות שם) אך נראה שארה”ב והמערב מתעוררים בנושא ומשיבים לסין באותו המטבע. אגב, גם לרוסיה יש משקפי VR משלה, פיתוח של חברת החלל הרוסית רוסקוסמוס, מבחינת חומרה אמנם דיי מרשים, אך במילא הוא לא משווק (ולא שווק גם לפני הסנקציות) במערב, כך שהמערב פחות מודאג מהצד הרוסי בהקשר זה.

אם זה טוב למוסדות ממשל, זה טוב גם לנו

במוסדות הממשל, הבטחון וצבא ארה”ב נאסר גם על שימוש בציוד (מחשבים, סמארטפונים, משקפי XR, ושירותים מסין). כמו כן, צבא ארה”ב הטמיע לאחרונה משקפי AR כדי לתת עליונות לחייליה עם פרויקט משקפי ה-IVAS שמבוסס על משקפי ה-HoloLens 2 של מיקרוסופט. הם השקיעו בכך כ-22 מיליארד(!) דולר. שיקולי אבטחת מידע וסייבר נלקחו שם ברצינות, כי דמיינו מה יכול לקרות אם צבאות יריבים (רוסיה, סין, איראן, צ.קוריאה וכו’) יצליחו לפרוץ לחיילי ארה”ב למשקפי ה-AR שלהם ולגרום לירי דו”צ בין חיילי ארה”ב. כי אחת מהיכולות של משקפי ה-IVAS היא להקרין אל קרנית העין של חיילי ארה”ב את המיקום של חבריהם, גם אם הם מסתתרים מאחורי מבנה, קיר, או כל אובייקט במרחב. כמו כן, צילומי לוויין ורחפנים מאפשרים להציג להם היכן מסתתרים חיילי אויב. אז אין לתאר איזו טרגדיה יכולה לקרות אם גורם זר פורץ ומחליף בין נקודות ציון של חיילי ארה”ב לבין חיילי האויב! גם בצה”ל, צבא בריטניה, ואפילו נאט”ו יש פיתוחי XR מעניינים (לא ברמה ובסכומים של ארה”ב, אך בשל המלחמה באירופה, נאט”ו הגדילה את תקציב הבטחון והם גם רוצים משהו כמו IVAS לחייליהם) ושיקולי בטחון, סייבר, ואבטחת מידע נלקחים ברצינות הראוייה. כך שאין סיבה שגם בסקטור הרפואי והאזרחי לא ניקח את הסוגיות האלו ברצינות הראויה (גם אם זה נראה רחוק, כבר יצא לי לראות משקפי XR סיניים בסקטור הרפואי, אז מה בדבר מידע “סודי רפואי” שם?). כך שיש לנו מה ללמוד מהמדיניות של ממשלות וצבאות, כולל של ישראל, כי אפילו כשמדובר בטכנולוגיות של בת הברית הכי גדולה שלנו (ארה”ב), כשישראל קונה טכנולוגיות מתקדמות מארה”ב כמו מטוס ה-F35, מתבצע תהליך מדויק של פירוק והחלפת חומרה ותוכנה במערכות המטוס כדי לוודא שאין שום זליגת מידע, דלת אחורית, או בעיות סייבר, שחלילה קודש הקודשים של המידע הצה”לי לא יגיע לשום גורם זר, גם אם זו בת הברית הגדולה ביותר שלנו.

ומה בנוגע לסוגיות ה-AI והבינה המלאכותית?

בעוד מעצמות העולם דוהרות אל מירוץ החימוש ל-AI, ישראל חייבת לא רק רגולציה בתחום, אלא להפגין נוכחות ולעודד יוזמות וחברות מקומיות בתחום (יש לא מעט כאלה, וחשוב שיהיו עוד ועוד). ולא רק כתלות בטכנולוגיות ותשתיות (ענן בעיקר) של חברות מערביות ובנות ברית. נכון שהמאמר הזה עוסק יותר במטאוורס וה-XR ולא בבינה מלאכותית (AI), אך חשוב להבין שבימנו הבינה המלאכותית נוכחת בכל, וכך גם לגבי המטאוורס. אז אולי יש מקום גם להתוות מדיניות נפרדת לגבי סוגיות ה-AI בישראל – לדוגמא, “מערך AI לאומי”? קשה לי להגיד מה ואיך, וזה גם חורג מתחומי – אך תשומת לב בהחלט נדרשת ע”י המדינה וגם ע”י המומחים בתחום זה בישראל.

האם יש חברות XR ומטטוורס בישראל?

לאחרונה נשאלתי לא פעם האם יש חברות ישראליות בתחום המטאוורס וה-XR, ולא מצאתי רשימה מעודכנת לשנת 2022, אז התחלתי לגבש רשימה משלי שתנסה למפות את החברות והסטארטאפים בישראל, ומסתבר שיש בישראל לא מעט, גם חברות שוותיקות מאוד (מעל עשור) וגם חברות חדשות וצעירות שכלל לא הכרתי. ואת זה זכיתי לגלות בגלל שפתחתי את המסמך ל”חוכמת ההמונים” ושיתפתי ברשת, כך שגם חברים, קולגות, ואנשים בתעשייה עזרו למלא (ועדיין ממלאים) את הרשימה הנפלאה הזו. וחשוב שנפרגן, נבליט, ונעזור לאקו-סיסטם של המטאוורס הישראלי ולחברות ה-XR הישראליות!  ולכן אני מאמין בחוכמת המונים ודיעות מגוונות, וזו הסיבה שכתבתי במאמר זה שלכשתקום קואליציה  \ פרלמנט \ או כל גוף רשמי שיעזור בקביעת המדיניות, הרגולציה, ועידוד הטכנולוגיות בתחומי המטאוורס, חשוב שהיא תורכב מאנשים עם ידע עמוק בתחום, אך עם דיעות מגוונות, ולא רק כאלה שמוטים בעד או נגד הסוגייה. אני כמובן אשמח לעזור, לקחת חלק, ולהיות שותף לעיניין חשוב זה.

מלבד לקישורים שכללתי כהיפר-לינק במאמר, מומלץ לעקוב גם אחר יוזמות וארגונים כמו ה-EFF, וגם XRSI שמתמקד אף יותר בסוגיות של פרטיות, אבטחת מידע, סייבר, ומידע משתמשים בעידן המטאוורס וה-XR. ישנם עוד ישראלים חלוצי תעשיית ה-XR שכותבים על הנושא, כמו משה רדמן, אבי בר-זאב, ועוד רבים וטובים שמומלץ לעקוב אחריהם. חלקנו לא יושבים בחיבוק ידיים ופועלים בצורה זו או אחרת בנושא גם אם אין לישראל מדיניות רשמית כלשהי. לדוגמא, אני מפתח מנהל הרשאות וחומת-אש (Firewall) למשקפי XR, אם יש משהו שלמדתי או קיבלתי כהשראה מגיל (שוויד כשעוד הייתי ילד) זה לנסות לצפות את פני העתיד ולשאוף לעבוד על פתרון לבעיה עתידית כבר כעת. מקווה שגם מקבלי ההחלטות של “אומת הסטארטאפ” ורוח היזמות מאמינים בכך. בכל מקרה, זו הדרך שלי לקרוא להם, לציבור, ולתעשייה בישראל לגלות ערנות ומודעות לסוגיות החשבובות שהועלו במאמר זה. אני מניח שרוב אנשי הטכנולוגיה נגד רגולציות מחמירות (כמוני) כי זה עשוי להגביל חדשנות ותחרות, אבל לפעמים רגולציה היא הכרחית, והרבה לפני שמגיעים לחקיקה, חשוב להיערך ולגבש תוכנית פעולה לכל מקרה. חושבים אחרת? מוזמנים ומוזמנות להגיב, אשמח לקרוא את תגובותיכם, בין אם הצעות הארות וגם הערות.

ערירכה: בתאריך ה- 15/11/22 ערכנו פגישת עבודה שניה בנושא, במשרדי מטא ישראל, הפעם בנוכחות נציגים נוספים ממשרד החוץ, משרד החינוך, ורשות החדשנות, ונראה שיש פוטנציאל ונכונות מצד כל הגורמים להתקדם בסוגיות חשובות אלו, עבור ישראל, ועבור האקו-סיסטם הישראלי ונקווה שהממשלה החדשה תהיה אף יותר רצינית בנושאים אלו. כתבתי בקצרה על הפגישה כאן.

מאחל שנה טובה ומתוקה, מלאת חדשנות, הצלחה, עשייה, שפע ובטחון!

בברכה, אבי