השבוע נכחתי בכנס חשוב נגד האנטישמיות, במרכז בגין בירושלים, בהשתתפות אורחים מחו”ל, וגם שוחחנו קצת על הסברה במטאוורס.

בכנס ההסברה של “בית ישראל” שנערך ב-07/11/22 השתתפו ח”כים ושרים בהווה ובעבר, הנכד של ראה”מ גולדה מאיר, וגם אורחים מארה”ב ומדינות אירופה רבות שהחליטו לשלוח נציגים מטעמן ע”מ לאמץ את המודל הזה גם באקדמיות ומוסדות ברחבי העולם, לאחר שנחל הצלחה רבה זכה לתשומת לב לא רק ע”י בכירים בישראל אלא גם באירופה ובשאר העולם. חלקם אף נאמו בכנס ע”מ לתאר את המצב המדאיג של שנאת ישראל והיהודים אפילו באקדמיות בארה”ב ובעולם.

הופתעתי לטובה לראות אפילו נציגים מטורקיה שעימה היחסים התחממו רק לאחרונה. בנוסף לבכירים הישראלים, כל אלו אשר שוחחתי איתם, התעניינו במה שסיפרתי להם בנוגע ליוזמות של הסברה ישראלית חוצת גבולות ע”י שימוש בטכנולוגיה הכי טרנדית כיום – המטאוורס! הם התעניינו במיוחד כשסיפרתי להם גם על היוזמה של משרד החוץ הישראלי בנוגע להסברה במטאוורס, כפי שהציג לי את זה אישית הדיפלומט ונציג משרד החוץ – איתן וייס, בפגישת “שולחן עגול” שנערכה במשרדי מטא (פייסבוק) ישראל לאחרונה. פגישה שאליה הוזמנו כ-15 בכירי תעשיית ה-VR\AR והמטאוורס, אנשי אקדמיה, נציגי ממשל, ומשקיעים בישראל.

מה הכוונה “הסברה במטאוורס”?

בנוסף ליוזמה החשובה והכנס המרשים של “בית ישראל” בירושלים, בו הוכרז גם על השאיפה והכוונה לפתוח כ-100 לשכות הסברה ברחבי העולם, אולי קרוב היום בו תהיה לנו נציגות (ואף שגרירות) כזו גם במטאוורס, כי “שם נמצאים הצעירים!” אפילו לטענת משרד החוץ שהציג נתונים מעניינים על כך לפני כמה חודשים. כך שהשקעה בהסברה שם יכולה להשתלם ולהניב פרי לישראל בעתיד, למרות שכפי שאמרתי לנציגי משרד החוץ – זו יוזמה מבורכת אך הסכומים שהושקעו הם טיפה בים, והמלצתי לגבש אסטרטגייה רחבה יותר, ולהתמקד בעוד אספקטים ופלטפורמות נוספות, ולא רק במטאוורס אחד (Roblox) כדי למקסם את הסיכויים להצלחה, וגם ע”מ לא לשים את כל הביצים בסל אחד. מה גם, כשמדובר בכספי משלם המיסים – חשוב (לדעתי) לגבש אסטרטגייה נרחבת ולשקול בכובד ראש היכן כדאי להשקיע ע”ס מחקרים, ולא רק לפי טרנדים טכנולוגיים.

לאחר שסיפרתי  על ה”הסברה במטאוורס” לנוכחים בכנס של “בית ישראל”, שמחתי לגלות שכמו הח”כים עימם שוחחתי, כך גם האורחים מחו”ל גילו עיניין בדבריי ואף ציינו שחזון המטאוורס בהחלט מלהיב אותם עוד מאז שמעו עליו רבות בשנה האחרונה, ושגם במדינות שלהם בוחנים כיצד לאמץ אסטרטגיות בנושא זה ואיך להצטרף למהפכה המתגבשת. וגם שיבחו את ישראל “אומת הסטארטאפ” (או כפי שהם מכירים את מדינתנו הקטנה באנגלית – The Startup Nation) וציינו שהם לא מופתעים שישראל מובילה גם בתחום זה, ולבסוף החלפנו כרטיסי ביקור וסיכמנו שאולי יש מקום לשת”פ גם בנושא חשוב זה בהמשך הדרך.

אחד מהנואמים בכנס היה גם הח”כ לשעבר חיליק בר (העבודה), שבסיום נאומו כשהוא ירד מהבמה ובדרכו לשבת, הוא חלף מול פניי (ישבתי בשורה הראשונה כמה כיסאות ממנו) ואיכשהו זכר אותי מפגישתנו הקודמת בגיאורגיה, והוא מיד בא ללחוץ יד וגם נתן חיבוק חם, ועידכן אותי לגבי יוזמות ומיזמים ישראליים שהוא מקדם בגיאורגיה וסיפר לי עלייהם בטביליסי. לאחר שיחה קצרה, גם חיליק התעניין בדבריי על המטאוורס והביע את נכונותו לעזור במידת האפשר ע”מ לקדם הסברה חוצת גבולות גם שם. בעודי מודה לחיליק ואומר לו שחבל לי שאדם ערכי כמוהו כבר לא בכנסת, עבר לידנו הח”כ ביטן (הליכוד) שבמקרה גם חבר של חיליק, וגם הוא התעניין בשיחתנו (למרות שהוא לא כ”כ מכיר את המטאוורס), ושמחתי לראות שגם הוא הציע לנסות לעזור לקדם זאת בממשלה הנכנסת. כך שמרגש אותי לראות התעניינות משני צידי המפה הפוליטית ועוד נראה מה יצא מזה (כמובן שאעדכן במידת הצורך) ושבכל הנוגע לציונות, הסברה, ואהבת ישראל – כולם נחושים לפעול באחדות למען ישראל!

לפעול בכל החזיתות ולא רק אונליין

עד שדברים יתחילו לזוז בכיוון הנכון גם במטאוורס, ברצוני לומר תודה רבה למר איציק משה היקר, נשיא “לשכת העסקים ישראל-גיאוגיה”, שהזמין אותי לאירוע המרשים הזה. כמו כן, תודה על כך שהזמין אותי גם בעבר לאירועים קודמים (ויוזמות ציוניות שהוא מקדם כבר שנים) בגיאורגיה, במשרדי לשכת העסקים בכיכר החירות בטביליסי, בהשתתפות נציגים מישראל, אנשי עסקים, הייטקיסטים, ועיתונאים. שם גם סיפרתי על הקשר החם בין המדינות שלנו, וגם על תוכנית המנטורינג שערכנו ליזמים, סטארטאפ, ונציגי לשכת החדשנות מגיאורגיה שהגיעו אלינו לישראל, לאוניברסיטת ת”א עוד ב-2015 בכדי שנוכל ללמד אותם על מודל “אומת הסטארטאפים” הישראלית, עם חלקם אני בקשר עד היום. בזמנו כשראש תוכנית החדשנות פנה אליי, לא תיארתי לעצמי שהם כ”כ צמאים לידע, וגם אוהבי ישראל בצורה יוצאת מגדר הרגיל (ואני מרגיש את זה בכל ביקור בגיאורגיה). אנחנו צריכים ליצור יחסים כאלה עם עוד ועוד מדינות ולגרום להן לראות מהי ישראל האמיתית, ולהקל עליהם להתאהב בישראל!

בכנס הזה גם זכיתי להכיר עוד אנשי עשייה, ציוניים, וגם שגרירים של רצון טוב. ועל הדרך, הצלחתי גם לגייס לפחות סלבריטאית צעירה אחת ליוזמה הזו – תפסתי לשיחה קצרה (ותמונה משותפת כמובן) גם את מרים אליאשווילי, הזמרת מספר אחת בגיאורגיה, שאני דיי מעריץ מאז נכחתי בהופעה שלה לפני כמה שנים. מרים סיפרה לי כמה היא אוהבת את ישראל ועומדת איתנו תמיד, והיא אפילו שרה בצורה מדהימה בעברית (למרות שהיא לא יודעת את השפה כלל!) ולכן הגיעה במיוחד לכנס כנגד האנטישמיות בירושלים, כאות הזדהות וסולידריות עם ישראל והעם היהודי, דברים דומים שמעתי משאר האמנים שהגיעו לשיר בכנס.

למה בכלל צריך הסברה גם במטוורס?

כתבתי על כך לא פעם בעבר מניסיוני האישי על כמות האנטישמיות והשנאה שנתקלתי בהם בחוויות, אפליקציות, וגם משחקי VR ועולמות המטאוורס השונים (יש כבר לא מעט עולמות כאלה). ולמה זה קיצוני יותר ממה שרובכם חוויתם באינטרנט (Web 2.0) הרגיל? מאחר ומטאוורס (Web 3.0) הוא אבולוציה טבעית של האינטרנט יש שם תחושת נוכחות דומה לזו שבמציאות! כלומר, כשאתם שמים משקפי מציאות מדומה (VR)אתם ועומדים מול אנשים אחרים במטאוורס, זה מרגיש ממש כמו לעמוד מול אדם אחר בעולם האמיתי. אז זה קצת לא נעים כשאתם נתקלים באנטישמים ושונאי ישראל שנעמדים מולכם, מתקרבים אליכם ממש פנים מול פנים (גם אם זה מול אוואטר וירטואלי שלהם) ומתחילים להטיח בכם את שנאתם לישראל ולפעמים גם שנעתם כלפי יהודים.

נתקלתי בזה יותר מפעם אחת וכתבתי על החוויות הלא נעימות האלו גם בקהילת XR & Metaverse Creators שאותה אני מנהל בפייסבוק, וגם ציינתי כמה אני כאדם בוגר לא מתרגש מזה וגם יודע להתעמת איתם ואף לגרום להם להבין כמה הם גזענים וחשוכים, אך דמיינו איך ירגישו ילד או ילדה שיתקלו בחוויה כזו של שנאה ממבט ראשון כשהם מסתובבים במטאוורס, ועוד במיוחד בימינו כשלהורים במציאות הטרודה של ימנו אין כלל מושג היכן הילדים שלהם מסתובבים ברשת האינטרנט הקלאסית! רק שבמטאוווורס כאמור, ילדים פוגשים אנשים מכל העולם פנים מול פנים (גם אם זה וירטואלית!) ולא דרך הדפדפן או חלונית צ’אט שבהם יש תחושת ריחוק בלי שום תחושת נוכחות במרחב וירטואלי (ועדיין ילדים נפגעים מזה ברמה הפסיכולוגית), כך שבמטאוורס בשל תחושת הנוכחות, זה יכול להגיע לא רק לאלימות מילולית, אלא אפילו להתנכלות, חרם והקנטה (גם על כך כתבתי בעבר כשראיתי בריונות של בני נוער כלפי ילד קטן במטאוורס שפשוט הביאו אותו על סף בכי, וזה היה כ”כ עצוב, ברמה שאני ועוד מבוגרים נאלצנו להתערב להגנתו ואף לעודד אותו לקרוא להורים שלו). 

חשוב לציין שסוגיות אלו כבר נלקחות ברצינות כיום באירופה, בעוד האיחוד האירופי מגבש מדיניות מטאוורס והרגולציה משלו. ולא בכדי, גם אני הקדשתי לכך מאמר שלם, שבו קראתי למקבלי ההחלטות בישראל לקחת השראה מהמדול האירופאי ולגבש אסטרטגיית מטאוורס כבר בהקדם (ואולי אף רגולציה בעתיד – סוגייה שעליה קיבלתי פידבק טוב על המאמר דווקא מצד משקיעים בתחומים אלו). כמובן שאשמח לשים יד במאמץ לאומי שכזה.

נילחם באנטישמיות במציאות, באינטרנט וגם במטאוורס!

כאמור, המטווארס היא סה”כ אבולוציה של האינטרנט. ובאינטרנט כמו באינטרנט, אני מאמין שאנחנו צריכים להיות שגרירים מטעם עצמנו עבור המדינה שלנו (כפי שרובנו כבר עושים זאת לא רק באינטרנט אלא גם בחו”ל). ומאחר והאנטישמיות לא מגיעה רק מהימין הקיצוני בארה”ב ובעולם (קנייה ווסט הוא רק הדוגמא האחרונה), אלא גם מהשמאל הקיצוני שכבר התחזק אפילו במפלגה הדמוקרטית של ארה”ב (וכך גם במפלגת הלייבור של אנגליה), מאד התחברתי לדברי משרד החוץ כשהם הכריזו על החזון הזה ואמרו בגלוי: “אנחנו יודעים שהגעה לישראל מייצרת את החיבור הכי משמעותי למדינה. בעקבות מגפת הקורונה משלחות מיעטו להגיע ארצה ושיח השנאה והפייק ברשתות החברתיות הגיע לשיאים חדשים, בייחוד בקרב הדור הצעיר הליברלי. לכן, קריטי שנייצר ערוצים נוספים לחוות את ישראל ולשתף את הסיפור הישראלי.”

כמובן שעבורי הדבר איננו חדש, ותמיד נלחמתי באנטישמיות שכזו שמשום מה התעצמה גם בארגונים ואפילו חברות הייטק (אישית לא נתקלתי בכך בחברות הגדולות בהן אני עבדתי כמו מיקרוסופט וסיסקו), אל כפי שלצערי נכחתי לגלות – חמור מכך הוא שישנם אפילו יהודים אוטו-אנטישמים (ויש שיגידו אידיוטים שימושיים) שתורמים במודע או שלא במודע לאנטישמיות, כפי שהצבעתי על כך במכתב הפתוח שכתבתי לגוגל כשכמה עובדי גוגל יהודים(!) מהתא שמכונה “הדיאספורה היהודית בגוגל” יצאו כנגד ישראל בהאשמות קשות ע”ס האנטישמיות בזמן המערכה האחרונה בעזה. ולשמחתי, גוגל החליטה להתערב (אחרי הכל, גם המייסדים שלה הם יהודים) והעמידה את העובדים האלו במקומם (ככל הידוע לי ממידע פנימי, הם לא פוטרו אך הוזהרו). אגב, אותם העובדים הצהירו ותרצו “אבל אנחנו יהודים ומותר לנו לבקר את ישראל והיהודים”, וזה קצת עצוב ואף אירוני שזה בערך גם התירוץ שבו השתמש הזמר קנייה ווסט לאחר ההתבטאויות האנטישמיות שלו לאחרונה.

בסופו של דבר, אני מאמין שכפי שנאמר בכנס ההסברה והמלחמה באנטישמיות בירושלים – חשוב ליצור קואליצייה של ישראלים ויהודים בחו”ל, רתימת שגרירים של רצון טוב, ואוהבי ישראל. וכך גם חשוב שננהג בשגרת היום שלנו כישראלים ברשת ובזמן שהותנו בחו”ל! כי הכל מתנקז אל החזון הציוני, הדבר שמאחד בין כולנו כאזרחי ישראל מימין ומשמאל – ואני מאוד מקווה שכל מי שמגדיר עצמו פטריוט ישראלי ידע לתרום להסברה הישראלית בין אם בחו”ל, באינטרנט, או במטאוורס. הבה נזכור שישראל היא אי קטן בים של אנטישמיות, ולי זה מזכיר ציטוט מהנאום המפורסם של צ’רצ’יל כנגד המכונה הנאצית: “אנחנו נגן על האי שלנו, לא משנה מה המחיר יהיה, אנחנו נילחם בחופים, אנחנו נילחם במקומות הנחיתה, אנחנו נילחם בשדות, וברחובות, אנחנו נילחם בגבעות. אנחנו לעולם לא ניכנע!” כך גם אנחנו צריכים להילחם על ישראל בכל החזיתות, בין אם במרחבים הווירטואליים (במטאוורס ובאינטרנט) ובין אם במרחבים האמיתיים (במציאות). אני למדתי ליישם את זה כישראלי בתקופות בהם שהיתי בחו”ל, להיות שגריר מטעם עצמי, אז אין סיבה שלא נהיה שגרירים גם במטאוורס.